המשמעות של פרישה מוקדמת

Transcription

1 המשמעות של פרישה מוקדמת סיגל נעים עבודת גמר מחקרית )תיזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות החוג לגרונטולוגיה יוני 9002

2 המשמעות של פרישה מוקדמת מאת: סיגל נעים בהנחיית: ד"ר ישראל )איסי( דורון עבודת גמר מחקרית )תיזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות החוג לגרונטולוגיה יוני 9002 מאושר על ידי תאריך )מנחה העבודה( מאושר על ידי תאריך )יו"ר הוועדה החוגית למ"א( I

3 עבודה זו מוקדשת בהרבה אהבה לבעלי, אבי, שפשוט היה שם כשהיה צריך. לילדי האהובים גלעד, יעל ותמר שנולדה במהלך המחקר. ובמיוחד להורי יצחק ורבקה שבלעדיהם לא הייתי.

4 הכרת תודה ברצוני להביע את תודתי לד"ר ישראל )איסי( דורון על הסבלנות, הסובלנות והתמיכה במהלך כתיבת עבודת המחקר. הרבה תודה מיוחדת נתונה לד"ר טובה בנד וינטרשטיין על הסיוע הרב בשלב ניתוח הראיונות. המחקר נתמך ע"י מענק ממאיירס ג'ויינט מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה ומאשל האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל. Supported by a grant from Myers JDC Brookdale institute of gerontology and human development, and Eshel the association for the planning and development of services for the aged in Israel. II

5 תוכן העניינים עמוד תקציר... VII רשימת איורים... II מבוא סקירת ספרות גורמי פרישה גורמי דחיפה factors( 9...)Push גורמי משיכה factors( 3...)Pull גורמי קפיצה factors( 3...)Jump 1.9 משמעות הפרישה ההסתגלות לפרישה פרישה מוקדמת סוגי פרישה מוקדמת וההשלכות הכרוכות בה הסיבות לפרישה מוקדמת ההסתגלות לפרישה מוקדמת המצב בעולם ביחס למצב בישראל מטרת ושאלת המחקר שיטה III

6 3.1 המדגם כלי המחקר הליך המחקר תקפות ומהימנות אתיקה ממצאים פרישה מוקדמת כנקודת מפנה בחיים הזהות העצמית שלי לפני הפרישה זהות מקצועית וכיצד היא מקרינה על הזהות העצמית זהות עצמית לאחר הפרישה טיפולוגיה של צידוקים לפרישה הפרישה מוקדמת במבט פנימה היופי שבפרישה המוקדמת הגשמת חלום פרק חדש בחיים בטוח אצא על קביים כמו מפעל הפיס הכיעור שבפרישה מוקדמת עייפות של החומר הכושי עשה את שלו IV

7 4.9.9 הפרישה המוקדמת במבט כלפי חוץ הארגון השתנה המקום הראשון והאחרון שעבדתי בו זו לא החברה שאליה פיללנו חלון הזדמנויות לצאת הסביבה הפרטית השתנתה לא הייתה לי תמיכה בבית החלטה אמיצה פרישה מוקדמת כקוראת תגר על הזקנה גיל הפרישה כמשתנה מלאכותי הקשר בין פרישה מוקדמת ובריאות הקשר בין פרישה מוקדמת ומצב כלכלי דיון על הקשר שבין זהות אישית לזהות מקצועית צידוקים לפרישה המוקדמת פרישה מוקדמת כמבשרת זקנה? פרישה מוקדמת הסיבות לפרישה מוקדמת V

8 5.5.1 כוחות push -גורמים חיצוניים לעובד שינוי ארגוני שינויים בסביבה הפרטית כוחות pull -גורמים פנימיים של העובד הגשמת חלום דף חדש סיכום המלצות והשלכות מדיניות מדיניות הצעות למחקרים עתידיים מגבלות המחקר רשימה ביבליוגרפית נספחים: נספח א': מדריך ראיון נספח ב': מכתב הסכמה VI

9 המשמעות של פרישה מוקדמת סיגל נעים תקציר מחקר זה בוחן את המשמעות אותה מייחסים פורשים בפרישה מוקדמת לחוויית הפרישה. הספרות המחקרית עוסקת בפנים שונים ומגוונים של הפרישה המוקדמת. יחד עם זאת, מחקר זה הינו חקר מקרה ספציפי, בו רואיינו שנים עשר גברים, שבחרו לפרוש מרצונם בפרישה מוקדמת מחברות ממשלתיות אשר עברו תהליך הפרטה. המרואיינים נדגמו באופן מכוון מקרב גמלאים שפרשו מ"בזק" ומ"רפאל", שתי חברות שהיו בבעלות ממשלתית ועברו תהליכי הפרטה ושינוי ארגוני. כל המרואיינים שנדגמו ענו על הקריטריונים הבאים: גברים, שפרשו בפרישה מוקדמת מרצון ואשר טווח השנים שעבר ממועד פרישתם נע בין שלוש לחמש שנים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיון עומק חצי מובנה שכלל שאלות שנגעו בתחומים הבאים: העולם הרגשי של הפורש; קשרי משפחה וחברים; השפעה כלכלית ומבט לעתיד. לאחר ניתוח הראיונות נמצאו שלוש תמות עיקריות סביבן נסובו עיקר הראיונות עם הפורשים: א. פרישה מוקדמת כנקודת מפנה בזהות: הזהות האישית והמקצועית של המרואיינים. ב. טיפולוגיה של צידוקים לפרישה המוקדמת. ג. הפרישה כמבשרת זקנה? מממצאי המחקר עולה כי קיימת חפיפה באופן בו מתארים המרואיינים את זהותם האישית ואת זהותם המקצועית וכי שתי זהויות אלו קשורות ותלויות אחת בשנייה. דהיינו התהליכים החלים בארגון משפיעים על זהותו המקצועית של הפורש ובתוך כך גם על זהותו האישית ולהיפך התהליכים האישיים המשפיעים על הפורש משפיעים גם על זהותו המקצועית. בנוסף, עולה מממצאי המחקר כי ההבניה של הפרישה המוקדמת הינה שילוב של שני אלמנטים מצד אחד השינוי הארגוני המתרחש ומצד שני החלום האישי לפרוש והאופן בו הם משפיעים על החלטתו של היחיד האם לפרוש או לא לפרוש בפרישה מוקדמת. הבניה זו מהווה גם ניסיון לפתור ברמה האישית את הקונפליקט והדיסוננס הנחווים בין הרצון של העובדים הללו לא לפרוש, ולהמשיך לעבוד כל עוד יוכלו במה שנתפס אצלם כ"בית" או "חממה" ובין בחירתם בסופו של VII

10 דבר "לבגוד" ברצון הזה, ולבחור ב"חלום" חילופי וזאת לאור השינויים המהותיים שהתחוללו במקום עבודתם. בנוסף, עולה מממצאי המחקר כי גיל הפרישה הקבוע כיום בחוק נתפס בעיני המרואיינים כאמצעי מלאכותי הנקבע אך ורק לצורך איזונים אקטואריים, שנועד לסייע לקרנות הפנסיה להתמודד עם המציאות המשתנה כיום בה הפורשים חיים עוד שנים ארוכות לאחר גיל הפרישה. אף אחד מהמרואיינים אינו תופס עצמו כזקן אך לכולם ברורים החשיבות והצורך בהכנה לקראת הזקנה הן מבחינה נפשית אך בעיקר מבחינה כלכלית. בעקבות ממצאי המחקר ניתן לעצב מספר המלצות לשינוי מדיניות הפרישה המוקדמת בארץ כך שתבוצע באופן פחות מאיים ומלחיץ כמו גם ההמלצה לביטול גיל הפרישה, שכן הוא נתפס כנקודה מלאכותית על ציר החיים שנועדה לשרת את קובעי המדיניות. הפרישה המוקדמת אינה נתפסת כמבשרת זקנה אלא, אם בכלל, כאמצעי להתחיל בפרק חדש בחיים. VIII

11 רשימת איורים עמוד שם האיור מודל קבלת ההחלטה לפרוש בפרישה מוקדמת 49 IX

12 מבוא מדיניות הפרישה לגמלאות כפי שהיא מוכרת בישראל )ובמרבית העולם המפותח( קיימת בעולם כבר למעלה ממאה שנה. מדיניות זו יושמה לראשונה בידי ממשלת גרמניה בסוף המאה ה 12, בימיו של הקאנצלר אוטו פון ביסמארק. הממשלה השמרנית פעלה לחקיקת חוק שהיווה מעין מסגרת חוקית ועיקרו היה: פרישה מעולם העבודה של כל עובד שהגיע לגיל 70 ומתן פנסיה שתהווה תחליף לשכר אותו השתכר )בשנת 1213 הורד גיל הפרישה והועמד על 65 שנים מכאן, דרך אגב, גם מקור המושג "גמלאים" כאלה החיים מגמלת זקנה(. יוזמה זו ננקטה לא מתוך הזדהות עם ערכים סוציאליסטיים אלא דווקא יותר מתוך ניסיון פוליטי להחליש הן את הארגונים הסוציאל דמוקרטים והן את האיגודים המקצועיים. תוכניתו של ביסמארק התבססה על תרומה מקבילה של העובדים ושל המעבידים לקרן הפנסיה. באמצעות סבסוד ממשלתי יכלה התוכנית לספק לעובדים שהשתכרו שכר נמוך שיעור פנסיה גבוה יותר באופן יחסי וזאת על אף תרומתם הנמוכה יותר לקרן הפנסיה. הביטוח הסוציאלי הראשון בגרמניה הונהג ב 1870 ובין השנים הונהגה קצבת זקנה במתכונת של ביטוח לאומי לכלל האזרחים )9001, ;Bennett & Taylor אבנימלך,.)9006 בעקבות ממשלת גרמניה החלו אף ממשלות אחרות בעולם המערבי בתהליכי חקיקה במהלך סוף המאה ה 12 ותחילת המאה ה חקיקה זו העניקה לעובדים סביבת עבודה בטוחה יותר, שעות עבודה קצרות יותר, שכר גבוה יותר, ביטוחי בריאות, פיצויים בגין נכויות שנגרמו כתוצאה מתאונות עבודה, פיצויי פיטורים וחסכונות לתקופת הפרישה )1002, Taylor ;Bennett & אבנימלך, 9006(. יש לזכור כי יצירת מסגרת חוקית חברתית של מוסד הפרישה מהעבודה, אשר לצדה עומדת, במקביל, הזכות לקצבת זקנה, הייתה בזווית מבט היסטורית שינוי מהותי והישג של ממש. לפני היצירה הביסמארקית ובתקופה שקדמה לעידן התעשייתי, לא הייתה למושג "פרישה" מעבודה משמעות בהקשר החברתי ארגוני. אנשים בדרך כלל עבדו עד יומם האחרון. לחילופין, אנשים פרשו משוק העבודה )אם בכלל פרשו(, אך ורק על בסיס אישי לחלוטין, וכל זאת רק אם לא יכלו עוד לעבוד כתוצאה מגילם המתקדם. פרישה זו הייתה ללא כל זכויות סוציאליות, הכנסה או רכוש שיאפשרו להם תנאי מחיה הולמים לאחר הפרישה. "פורשים" אלה אמורים היו להתקיים מרכושם, חסכונותיהם, או להסתמך על ילדיהם ובני משפחותיהם או על מוסדות צדקה. כתוצאה מכך הפכו, בדרך כלל, אנשים אלה לנטל על החברה היות והיו בלתי יצרניים אך עדיין צרכו משאבים. יחד עם זאת, לא רבים מהאנשים הגיעו לשלב זה בחיים. מאז ראשית היווסדות מוסד הפרישה במשמעותו הביסמארקית ועד ימינו אנו, לא רק החברה האנושית עברה שינויים משמעותיים, אלא גם מוסד הפרישה עבר שינוי של ממש. שילוב מגמות חברתיות שכלל, בעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה, התפתחות נרחבת של מדינת הרווחה, עליה 1

13 בצורה ניכרת תופעה הגדיל ברמת החיים ושיפור במערך השירותים הרפואיים והחברתיים, חדשה: תופעת הפרישה המוקדמת. ב"פרישה מוקדמת" הכוונה היא לשתי אפשרויות: 1. בחירה של עובדים לצאת משוק העבודה ולהצטרף ל"גמלאים" )כלומר: לאלה שחיים מגמלאות זקנה או פנסיה תעסוקתית( אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה הרשמי. 9. בחירה של הארגון להוציא עובדים לפרישה לפני הגיל הקבוע בחוק, מסיבות שונות. ואכן, הנתונים האמפיריים הצביעו שוב כי במהלך המאה העשרים )שוב, עד ראשית שנות האלפיים שרק בה החלה המגמה להשתנות(, שיעור הפורשים ב"פרישה מוקדמת" הלך וגדל באופן עקבי. מטרת עבודה זו תהיה לנסות מהסוג המתרחש כתוצאה ולהעמיק את ההבנה והידע ביחס לתופעת ה"פרישה מוקדמת" ישראלים קולותיהם של גברים מבחירתו ומרצונו החופשיים של העובד. כל זאת באמצעות ניתוח שבחרו לצאת לפרישה מוקדמת מרצון. 1. סקירת ספרות 1.1 גורמי פרישה בתקופה הראשונה שלאחר יצירת המסגרת החוקית והארגונית אשר אפשרה ואף חייבה עובדים לפרוש ממקום עבודתם ולצאת לפנסיה, לא התעורר עניין מדעי, שלא לומר מחקרי, במסגרת זו. יחד עם זאת, במהלך העשורים האחרונים החל להתפתח עניין רב בכל הנוגע להבנת המשמעויות הכלכליות, החברתיות, האישיות והמשפחתיות של תופעת הפרישה ממקום העבודה בגיל הזקנה. ואכן, מן הספרות המחקרית כיום עולה תמונה לפיה הפרישה היא תהליך מורכב המעלה שאלות רבות ומגוונות. אחת משאלות המפתח היא השאלה: מהם הגורמים המשפיעים על החלטתו של האדם לפרוש ממקום עבודתו? הספרות העוסקת בנושא זה נכון להיום מפרטת כיצד ההחלטה לפרוש, המתרחשת בהינתן מצב חברתי מסוים, מושפעת ממספר גורמים. גורמים אלו, אותם אפרט בהמשך, מחולקים בספרות המקצועית לשלוש קבוצות עיקריות גורמי "דחיפה" factors Push במונח גורמי דחיפה factors( )Push הכוונה היא לגורמים חיצוניים לעובד, ה"דוחפים" אותו אל מחוץ למעגל העבודה, כלומר: הקשורים לשוק העבודה והמביאים את העובד, לעיתים תוך אילוץ, לקבל החלטה לפרוש ממקום עבודתו. בין גורמים אלו ניתן למנות: צמצומים, מיתון, הרעה בתנאי ההעסקה במקום העבודה, תוכניות פנים ארגוניות לפרישה מוקדמת, ועוד. לעובד 9

14 הנאלץ לפרוש ממקום עבודתו, כתוצאה מגורמים אלו, סיכויים נמוכים למצוא עבודה אחרת ההולמת את כישוריו. כתוצאה מכך, הנפגעים העיקריים מפרישה הנובעת מגורמים אלו הם עובדים זקנים או עובדים ללא כל הכשרה מקצועית או בעלי כישורים מקצועיים נמוכים באופן יחסי )צווארון כחול( 2005( Moberg, Solem & Blekesaune, ;Houman Sorensen & Juul.) גורמי "משיכה" factors Pull במונח גורמי משיכה factors( )Pull הכוונה היא לגורמים פנימיים ש"מושכים" את העובד החוצה, כלומר: הגורמים לו לראות בעזיבת מקום העבודה צעד אטרקטיבי. פרישה ממקום העבודה המתבצעת כתוצאה מגורמים אלו, כמעט תמיד חזקה עליה שתהיה פרישה מרצונו החופשי של העובד. אל מול עיני העובד המבקש לפרוש עומדים שיקולים כלכליים, בריאותיים ושיקולי גיל. משהחליט העובד כי יש ביכולתו לעמוד בשינויים העתידים להתחולל בחייו בכל המרכיבים הנזכרים לעיל, הוא עתיד לקדם בברכה את הפרישה ממקום עבודתו) Houman Mutran ו- Reitzes.)Vickerstaff, Cox & Keen, 2003 ;Sorensen & Juul Moberg, 2005 )9004( מצאו במחקרם כי פורשים שתיארו את פרישתם כפרישה מרצון, כתוצאה מגורמי משיכה, צפויים להיות יותר נכונים להתנסויות חדשות בתקופת פרישתם גורמי "קפיצה" factors Jump במונח גורמי קפיצה factors( )Jump הכוונה היא לשילוב של גורמים פנימיים וחיצוניים לעובד שאינם קשורים לשוק העבודה. עובדים שייחוו רמות סיפוק נמוכות מתנאי העבודה או עובדים שיבחינו כי שעות הפנאי מציעות עניין רב יותר מאשר שוק העבודה, יכולים לבחור לעזוב את מקום העבודה ולהתנדב או לעבור לעיסוק אחר שיהיה יותר בגדר תחביב לשעות הפנאי. כאן ניתן לראות כי הפרישה ממקום העבודה עשויה להתרחש כתוצאה מסיבה חיובית )הרחבת שעות הפנאי( או כתוצאה מסיבה שלילית )חוסר רצון להמשיך ולעבוד במקום העבודה(. אין כאן פרישה מוחלטת מעולם העבודה אלא אך ורק ממקום העבודה הנוכחי היות וקיים אילוץ כלכלי מסוים להמשיך ולהתפרנס. הדרך בה ניתן למנוע השפעתם של גורמים אלו היא באמצעות מאמץ לטווח ארוך אשר ישנה את הארגון ויהפוך אותו למושך יותר עבור העובד ( & Sorensen Houman.)Juul Moberg,

15 1.2 משמעות הפרישה הואיל והסיבות והגורמים המביאים לפרישתו של העובד הם מורכבים ורבים, ברור כי גם התשובה לשאלה הנוספת, כלומר: מהי המשמעות החברתית והאישית הנלווית לפרישה מעולם העבודה? היא תשובה בעלת מספר היבטים. מהספרות המחקרית עולה כי לפרישה מעולם העבודה משמעות רב-ממדית, שניתן לאפיין אותה, בדרך כלל, תוך זיהוי שלוש משמעויות שונות: 1. הפרישה כאירוע אישי על פי אשלי )1976,)Atchley, הפרישה היא אירוע המתרחש כאשר האדם, ברמה האישית, בוחר להפסיק לעבוד באופן מוחלט, בשל סיבות אישיות: מחלה, מוגבלות או חוסר יכולת. חוקרים אחרים מציינים, כי אנשים רבים פרשו לא בגלל מגבלות הקשורות בבעיות בריאות או גיל אלא בגלל שרצו בכך. דהיינו, חוסר עבודה מחמת פרישה שונה מאוד מחוסר היכולת לעבוד כתוצאה ממגבלות של גיל שעשויות להביא אפילו עד לכדי תלות במשפחה, במוסדות צדקה או במערכת הרווחה הציבורית )1988 Sutch,.)Ransom & 9. הפרישה כמוסד חוקי תעסוקתי הפרישה פירושה שהאדם הפסיק את עבודתו בשכר, בה היה מועסק עד כה, והכנסתו כעת הינה מפנסיה וממקורות אחרים אותם צבר במהלך חייו. וזאת, כחלק מ"הגשמת" מדיניות חברתית חוקית, שבה הוא מחויב לפרוש מהעבודה מחד, וזכאי לקבל פנסיה מהמדינה או ממקום העבודה מאידך. המעבר אותו עושה האדם ממצב של מועסק למצב של "מבוגר", פורש, מוגדר באמצעות קריטריונים קבועים מראש הודות למוסד הפרישה. לא עוד מדובר על "התאמתו" של היחיד לעבודתו אלא על גיל או על וותק וההכנסות לאחר הפרישה מובטחות כתוצאה ממערכת של ביטוח פנסיוני )1993 Rein,.)Guillemard & 3. הפרישה כשלב פסיכולוגי חברתי במהלך החיים כתוצאה מההתייחסות לפרישה כאל אירוע ומוסד חברתי, החלו החוקרים להתייחס לפרישה גם כאל שלב במהלך חייו של האדם המסמל לא רק את המעבר ממצב של תעסוקה למצב של חוסר תעסוקה, אלא גם כ"טקס" שמבחין בין ה"בגרות" ל"זקנה", ומבנה ברמה החברתית את הציפיות והמשמעות של ה"זקנה" בשונה משלבי החיים הקודמים )1993 Rein,.)Guillemard & ריבוי המשמעויות של מוסד הפרישה מצביע כי הפרישה מעבודה מהווה אירוע משמעותי מאוד בחייו הבוגרים של האדם. מחד, אירוע זה מציין נקודת מפנה שבימינו, בגלל תוחלת החיים הארוכה, פותח פתח לפרק חדש בחיים, בעל פוטנציאל להגשמת חלומות של התאפשרו עד כה. מאידך, פרישה, גם אם היא נובעת מרצון העובד, טומנת בחובה שינויים באורח החיים לו הורגל הפורש עד כה, ואצל חלק מהפורשים עשוי תהליך זה להביא אף לידי משבר. סביר להניח כי המשבר יבוא לידי ביטוי בעוצמה חריפה יותר אצל מספר ניכר יותר של גברים לעומת נשים היות ובמרבית המקרים הקריירה עומדת במרכז זהותו של הגבר )יעקבסון, 1278; שיוביץ, 9001(. הסיבה לאפשרות של משבר קשורה בזיקה שבין מוסד העבודה/התעסוקה ובין הבריאות הנפשית והכלכלית של העובד העומד בפני פרישה. למרבית בני האדם חשובים מאוד ביטחונם 4

16 הכלכלי וזהותם האישית, ושני פרמטרים אלה מקושרים בעולם המודרני עם עבודה ותעסוקה. במילים אחרות, במקרים רבים ניתן להתייחס אל תפקידו המקצועי של האדם כאל כרטיס הביקור שלו )כהן ג'וור, 9006(. לכן, במקרים רבים, הפרישה מהעבודה כורכת עימה אובדן מקור מרכזי למשמעות בחיי הפורש היות והפרישה היא לא רק ממקום העבודה או מעיסוקו של האדם אלא גם מהמערכת החברתית הקיימת במקום העבודה )ביבר ושנן, 1284; יעקבסון, 1221; כהן ג'וור, 9006(. יחד עם זאת, נמצא כי ככל שהאדם הצפוי לפרוש ממקום עבודתו יודע לקראת מה הוא הולך ומה צפוי לו לאחר הפרישה, כך הוא יכול להסתגל בצורה טובה יותר לניסיון חדש זה בחייו חיים ללא עבודה פרישה. בין הגורמים שנמצאו כמשפיעים ביותר על אופן ההסתגלות ניתן למנות את תחושת הערך העצמי אותה מפתח האדם ולפיה אדם בעל תחושת ערך עצמי גבוהה יותר, יהיה בטוח יותר בכל הנוגע להתנסויות החדשות הצפויות לו לאחר פרישתו מעולם העבודה ולאופן התמודדותו עימן. לעומת זאת, ייתכנו מקרים רבים בהם הפרישה מעולם העבודה אינה מהווה משבר כלל ועיקר אלא תחנה נוספת בחיים, עם התנסויות, חוויות ומשמעויות חדשות.)Reitzes & Mutran, 2004( 1.3 ההסתגלות לפרישה הפרישה מעולם העבודה, בכל גיל בו היא מתרחשת, מחייבת את הפורש להסתגל לתנאים החדשים שנוצרו לאחר הפרישה בהיבטים כלכליים, חברתיים ופסיכולוגיים. הסתגלות זו תלויה בגורמים שונים, פנימיים לפורש, חיצוניים לו ושילוב של שניהם. השפעת הפרישה על הפורש עצמו תהיה תלויה במידת השינוי אותו חש הפורש ובכושר ההסתגלות האישי שלו לחיים שלאחר הפרישה )מאיר, 1272(. על מנת לנסות ולהקל על הסתגלותם של הפורשים מעולם העבודה לחיים שלאחר הפרישה, נוצרו במשך השנים מסגרות שונות שניסו לסייע לפורש למתן את המשבר: פרישה הדרגתית מעולם העבודה באמצעות קיצור שעות העבודה לחלקיות משרה; תוכניות הכנה יזומות אשר מכינות את הפורשים לחיים הצפויים להם לאחר הפרישה; או עידוד התנדבות לאחר הפרישה במקום העבודה הקודם או בארגון שאינו קשור למקום העבודה הקודם )בליצקי, 1285(. כמו כן, דרך חשובה לא פחות לנסות ולהקל על הסתגלותם של הפורשים לחיים שלאחר הפרישה היא תמיכתם של בני משפחה וחברים )יעקבסון, 1221(. האדם מתמודד באופן קבוע ויומיומי עם השינויים שחלים בחייו בעקבות תהליך הפרישה. אחת השיטות להתמודדות זו היא באמצעות הדגשת ההיבטים בחיים המייצגים המשכיות.כתוצאה מכך, ניתן להבחין כי רבים מאלו שהסתגלו היטב לפרישה הם האנשים שערכו את מינימום השינויים באורח חייהם. הפרישה, שבעבר נתפסה כ"תפקיד ללא תפקיד", נתפסת כיום כשינוי בתפקיד. במקום לשמוט את תפקידו, הפורש יוצק תוכן חדש לתפקידים הקיימים )1987.)Long, 5

17 1.4 פרישה מוקדמת בשונה מפרישה "רגילה" מעבודה, שאותה אכנה "פרישה מנדאטורית", )כלומר: פרישה המתרחשת בהגיע הגיל שבו אדם מחויב להפסיק לעבוד(, את "הפרישה המוקדמת" )כלומר: הפרישה המתרחשת בגיל שהינו נמוך מהגיל החוקי שבו ניתן לחייב אדם להפסיק לעבוד מפאת גילו( ניתן לחלק לשני סוגים: האחד - פרישה מוקדמת "במסגרת החוק" ופרישה מוקדמת "מעבר למסגרת החוק". פרישה מוקדמת "במסגרת החוק" היא פרישה המוגדרת על פי חוק )ובמקרה הישראלי על פי סעיף 3 לחוק גיל פרישה(, כ"גיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לקבל גמלה, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין, או הסכם, מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה - הוא גיל 60 לגבר ולאישה. לעניין זה יחולו ההוראות שנקבעו בדין או בהסכם לגבי הפחתת הגמלה בשל הפרישה המוקדמת כאמור, ככל שנקבעו" )חוק גיל פרישה התשס"ד, 9004(. בישראל, אם כך, גיל הפרישה המוקדמת עומד כיום על גיל 60 הן לגברים והן לנשים. כלומר, החל מגיל 60 יכולים עובדים בישראל לצאת לפנסיה מוקדמת ולהתחיל לקבל פנסיה תעסוקתית בקרן הפנסיה שלהם. בשונה מפרישה מוקדמת במסגרת החוק, הרי שפרישה מוקדמת "מעבר למסגרת החוק" היא פרישה משוק העבודה בכלל או ממקום העבודה בפרט אפילו לפני גיל הפרישה המוקדמת הקבוע בחוק )כלומר: מתחת לגיל 60(, וזאת מכל סיבה שהיא, על סמך הסכם כתוב וחתום בין העובד הפורש לבין המעסיק. במועד הפרישה המוקדמת "מעבר למסגרת החוק", ועל בסיס הסכם החתום בין העובד הפורש לבין המעסיק,לפיו משלם המעסיק לעובד הפורש תשלום חודשי קבוע עד למועד הגעת העובד הפורש לגיל הפרישה המוקדמת החוקי. האפשרות החוקית, במסגרת, ומעבר למסגרת חוק גיל פרישה, פותחת להלכה ולמעשה בפני הארגונים אפשרויות רבות לשימוש במנגנון הפרישה המוקדמת. אחת האפשרויות לשימוש במנגנון זה נובעת מתוך רצון לאפשר לארגונים ליישם תהליכי התייעלות. שיטה זו נהוגה כאשר לא רוצים לבצע מהלך של פיטורים מסיבות שונות או כאשר התרבות הארגונית היא זו הקובעת את צורת סיום העבודה )חשבי, 1228(. אפשרות נוספת לשימוש במנגנון הפרישה המוקדמת בארגון היא לבצע פניה בלתי אישית לכלל העובדים החברים בקבוצה שנקבעה מראש בידי הארגון או נציגי העובדים. על הפניה להיות בגדר הצעה וללא כל הפעלה של לחץ על העובד לבחור באופציית הפרישה. לארגון שמורה הזכות למנוע פרישתו של עובד שהארגון מעוניין בהמשך העסקתו )ברק ונוימן, 1227(. הפרישה המוקדמת נתפסת בארגונים רבים כדרך העדינה והאנושית ביותר להיפרד מעובדים מבוגרים שהפכו להיות יקרים למערכת, מבלי שיהיה צורך לפטר אותם או להכריז עליהם כלא רצויים. ואכן, המציאות בישראל ובעולם המערבי, מצביעה על כך כי במהלך העשורים האחרונים החלה תופעת הפרישה המוקדמת ממקום העבודה להיות נפוצה יותר ויותר עד שכיום שוק 6

18 העבודה ניצב בפני מצב בו קיים צמצום משמעותי של מספר העובדים בגיל העמידה Galasso,2003(.)Conde Ruiz & על פי נתוני ה OECD קיימת ירידה ניכרת של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגילים המבוגרים במדינות מערב אירופה בשנים האחרונות משיעור של 1:4 עד לשיעור של 1:9 כיום. בקנדה, גרמניה וקוריאה צפוי גידול עצום בשיעור הזכאים לפנסיה הנע בין - 8% 5%. אחת הדרכים להתמודד עם גידול צפוי זה היא העלאת גיל הפנסיה. בישראל, רק כמחצית מהפורשים מעולם העבודה פורשים בגיל פרישת החובה )בממוצע כ 59%(, היתר פורשים לפני כן )מזר, 9006( כאשר בראש מגמת היציאה לפנסיה מוקדמת מובילים הבנקים ומערכת החינוך יחד עם כוחות הביטחון )צה"ל והמשטרה(. במהלך השנתיים האחרונות פרשו מרצון 5800 עובדי מדינה )רוזנפלד, 9005( סוגי פרישה מוקדמת וההשלכות הכרוכות בה אבחנה חשובה נוספת הנמצאת בספרות המחקרית המדעית בהקשר של פרישה מוקדמת היא בין שני סוגים: 1. פרישה מוקדמת מרצון )בה האדם הוא זה שבוחר, מרצונו החופשי, לפרוש פרישה מוקדמת(. 9. פרישה מוקדמת שלא מרצון )שבה המעסיק הוא זה ה"כופה", באופן חד צדדי או באמצעות הפעלת לחץ בלתי הוגן, על העובד לפרוש בפרישה מוקדמת(. אבחנה זו היא משמעותית שכן מסתבר כי אלמנט הבחירה והרצון הם מילות המפתח להבנת ההשלכות האישיות הכרוכות בפרישה מוקדמת. במקרים לא מעטים, פרישה מוקדמת איננה רצונית, או שהיא תוצר של לחצים וכוחות."Push" כפי שתואר, אלה הם כוחות חיצוניים לעובד - ללא הסכמתו ורצונו של העובד לצאת לפרישה מוקדמת, חזקה על תהליך פרישה ממקום העבודה שיתבצע אך הוא עלול לגרום לפורש עגמת נפש ואף משבר. אילוצו של עובד לפרוש בפרישה מוקדמת, מכל סיבה שהיא, עלול לגרום להשפלתו ובכך למעשה להפיכת חוויית הפרישה ממקום העבודה לטראומטית עבורו )רוזנפלד, 9005(. במידה והחלטתו של האדם לפרוש התקבלה שלא על דעתו ושלא מרצונו )כגון מפאת בעיות בריאות או אף הגיל הקובע לפרישה(, כל חוויית הפרישה תיתפס כתהליך בו אין לאדם כל שליטה על המתרחש סביבו ( Kimmel, Beck, ;1982.)Price & Walker, 1978 ה"פערים" בין פרישה מוקדמת מרצון ובין פרישה מוקדמת שלא מרצון אף נחשפו במחקרים אמפיריים. במחקר שנערך בסוף שנות ה 70 בארה"ב נמצא כי לאותם נחקרים שדיווחו על פרישה מרצון ממקום העבודה היו יותר מקורות כספיים, בריאות טובה יותר, תמיכה משפחתית, מעמד תעסוקתי גבוה יותר ועמדות חיוביות כלפי הפרישה, לעומת אותם נחקרים 7

19 שדיווחו על פרישה שלא מרצון. יתרה מכך, לעצם ההחלטה על הפרישה הייתה השפעה מכרעת על טווח רחב ביותר של גורמים באורח החיים שלאחר הפרישה החל בבריאות, בדפוסי תעסוקה לאחר פרישה ועד להסתגלות לפרישה, לשביעות הרצון ממנה ולעמדות כלפי החיים שלאחר הפרישה 1978( al.,.)kimmel et הסיבות לפרישה מוקדמת התגברות תופעת הפרישה המוקדמת וההבדלים שנמצאו בין צורות שונות של פרישה כזו, הגבירו את העניין המחקרי בהבנת הסיבות להתגברות התופעה. הספרות המחקרית מצאה כי רבים מהעובדים הפורשים בפרישה מוקדמת נאלצים להגיע להחלטה לפרוש עקב בעיות בריאות או סיבות אחרות הקשורות הן בארגון )התייעלות( והן בעובד )רצון לפרוש(. כמו כן, נמצא כי צעירים ועובדים העתידים לפרוש עם שיעורי פנסיה גבוהים הם בעלי נטיות חיוביות יותר כלפי פרישה מוקדמת 2004( Phillipson,.)Barfield & Morgan, 1978 ;Feldman, 1994; אחד הניסיונות לתאר בצורה אינטגרטיבית את מכלול המשתנים המשליך על קבלת ההחלטה לצאת לפרישה מוקדמת נעשה על ידי פלדמן, )1224 קבוצות של סיבות המביאות להחלטה לפרוש בפרישה מוקדמת:.)Feldman, פלדמן זיהה במחקרו ארבע משתנים אישיים, דמוגראפיים, בריאותיים, סוג העבודה מין, גזע, מצב משפחתי, מחלות כרוניות וכדומה. למשל: ככל שמצב בריאותו של העובד ירוד יותר, ייתכן ויפרוש מוקדם ממעגל העבודה; נשים נוטות לפרוש פרישה מוקדמת יותר מגברים(. דעות אישיות כלפי תעסוקה ופרישה. למשל: ככל שעמדותיו של העובד כלפי מקום עבודתו יהיו שליליות יותר, תגבר נטייתו לפרוש בפרישה מוקדמת. משתנים הקשורים בארגון כגון: תוכניות פרישה מוקדמת, וותק, חוסר באפשרויות לקידום והתפתחות מקצועיים ואישיים. למשל: ככל שמקום העבודה יוזם תוכניות לעידוד פרישה מוקדמת, מעדיף עובדים צעירים, אינו מעניק אפשרויות קידום לעובדים מבוגרים, כך תגבר הנטייה לפרישה מוקדמת בקרב חלק מהעובדים. שיקולים כלכליים וסביבתיים כגון: אינפלציה, פנסיה מקסימאלית, בטחון תעסוקתי. למשל: ככל שהפנסיה התעסוקתית אותה מקבל האדם ממקום עבודתו היא נדיבה ויציבה יותר, ומבטיחה תנאים כלכליים טובים יותר, כך תגבר הנטייה לבחור בפרישה מוקדמת

20 1.4.3 ההסתגלות לפרישה מוקדמת פרישה מוקדמת היא, בסופו של דבר, פרישה מעבודה. לפיכך, גם היא מחייבת )או לכל הפחות דורשת( הכנה והסתגלות בכדי למתן מעבר זה. ההסתגלות לפרישה המוקדמת יכולה להיעשות באמצעות מספר דרכים כגון: פתיחה בקריירת תעסוקה נוספת, תעסוקה במשרה חלקית או אף התנדבות לעיתים במקום העבודה ממנו פרש העובד )בליצקי, 1285; Long, Stein, 2000 ;1987(. יתרה מכך, מן הספרות המחקרית עולה כי אנו עומדים בפני תחילתה של מגמה לפיה תפיסת הפרישה כהתנתקות סופית מעולם העבודה מפנה את מקומה להמשך תעסוקה במשרה חלקית, זמנית, מזדמנת או פתיחה בקריירת עבודה עצמאית. מגמה זו מוכרת יותר במונח.Bridge employment המפתח במושג זה טמון בכך שהעיסוק החדש אינו מוביל לפיתוח קריירה. באמצעות מהלך זה, האדם הפורש יכול למעשה ליהנות מחוויית הפרישה תוך כדי המשך עבודה, ללא מעבר אוטומטי מתעסוקה במשרה מלאה ישירות למצב של חוסר תעסוקה מוחלט.)Feldman, 1994; Stein, 2000( המצב בעולם ובישראל המגמות במרבית הארצות המודרניות לגבי פרישה מוקדמת הולכות ומשתנות. עד לפני כעשור, המגמה הייתה של עידוד וריבוי בהוצאת אנשים לפנסיה מוקדמת, המדינה והמעסיקים העדיפו לשלם פנסיה לפורשים במקום לעודדם לשוב לשוק העבודה. בנוסף, העניקה המדינה תמריצים הן למעביד והן לעובד על מנת להוציא את העובד המבוגר לפנסיה כבר בגיל בצרפת אפילו ניתן כינוי לתופעה זו: "אלטרואיזם". מכיוון שקלושים היו סיכויי המובטלים המבוגרים )גילאי 57 56( להשתלב מחדש בשוק העבודה, הממשלה שילמה להם שכר בצורה של הבטחת הכנסה. בסקנדינביה ניתנה לעובדים האפשרות לפרוש פרישה מוקדמת מסיבות בריאותיות ולקבל פנסיה ממשלתית )1993 Rein,.)Guillemard & בארה"ב רווחה תופעת "החלון הפתוח" window( )The open על פיו במשך שלושה חודשים הוצעה לעובד חבילת פרישה מרצון )קינג, 9000(. בשוויץ נקבעה בשנת 9000 הגדרה רשמית לפרישה מוקדמת )2004 Poza, :)Dorn & Sousa יציאה משוק העבודה; ציון הפרישה כסיבה ליציאה משוק העבודה; מעמד קודם של מועסק; שייכות לקבוצת גיל מסוימת. במגמות אלה של עידוד פרישה מוקדמת מסתמנת האטה ואף בלימה. בבריטניה בפרט וברוב מדינות אירופה הביאה מגמה זו של ירידה בגיל היציאה משוק העבודה למצב בו מצבת כוח האדם בגיל הביניים במקומות העבודה הלכה ופחתה. דבר זה גרם למצוקה אמיתית של מחסור בכוח אדם מנוסה ומיומן. במקביל, הירידה הנמשכת לאורך השנים בשיעור הילודה, הביאה אף 2

21 היא למצב בו צעירים מעטים נכנסו לשוק העבודה ותפסו את המקומות שהתפנו בידי העובדים הפורשים. אם בעבר מדיניות הממשלות סייעה ביציאתם של עובדים משוק העבודה, הרי שכיום נוצר מצב המצריך את התערבות הממשלות בתהליך הפרישה המוקדמת מעולם העבודה מתוך מגמה להביא לבלימתו ואף להפיכתו. קצה קצהו של שינוי במגמה ניתן היה לראות במהלך שנות ה 20 של המאה ה 90, כאשר כלכלת העולם יצאה מתקופה של מיתון וניתן היה להבחין בהישארות של עובדים בגיל הביניים בשוק העבודה )2004.)Phillipson, בישראל אומץ מנגנון הפרישה המוקדמת בידי המעסיקים השונים במהלך שנות ה 80, על רקע השפל הכלכלי. ובכך היא הפכה לכלי העיקרי לצמצום כוח האדם בארגונים שונים. הפרישה המוקדמת הרווחת היא פרישה בהסכם פנימי בין המעסיק לעובד הפורש. הספרות המחקרית מראה באופן מובהק כי במקרה של פרישה מוקדמת שכזו, עדיף לו לפורש להיות עובד של חברה ממשלתית או חברה שהיא מונופול )בזק, חברת חשמל וכדומה(. חברות אלו מסוגלות להעניק לפורש את הביטחון הכלכלי לו הוא נזקק בעת הפרישה מעצם יכולתן להציע תוכניות פרישה מוקדמת נדיבות )רוזנפלד, 9005; Poza,2004.)Dorn & Sousa מדיניות זו של פרישה מוקדמת בהסכם בין המעסיק לעובד ממשיכה בישראל גם כיום, כפי שניתן לראות מפרסומים שונים של נציבות שירות המדינה המתעדכנים מידי פעם )חוזר נש"מ, התשס"ד, 9004(. כפי שניתן להבחין, מדיניות זו של עידוד פרישה מוקדמת מעוגנת בחוזרים רשמיים של נציבות שירות המדינה, שהיא גוף ממלכתי-ממשלתי, וזהו, למעשה, ההבדל במדיניות בין ישראל לבין שאר מדינות אירופה. 2. מטרת ושאלת המחקר מסקירת הספרות המחקרית עולה התמונה לפיה הפרישה המוקדמת הינה תופעה חברתית כלכלית חוקית בעלת חשיבות רבה בעולם המודרני. כפי שתואר לעיל, מרביתם של המחקרים העוסקים בנושאי פרישה מוקדמת בכלל ומשמעותה לפורש בפרט הם מחקרים כמותניים, המנסים לאפיין את התופעה בכלים ומושגים שנקבעו מראש על ידי החוקרים. המחקר המוצע ינסה לבחון את התופעה מזווית קצת שונה, מתוך מטרה להעמיק את ההבנה של המניעים והחוויות הכרוכות בה, וזאת באמצעות שמיעת וניתוח קולם האותנטי של המעורבים בתופעה. באופן יותר קונקרטי, המחקר יבקש להתמקד בתיאור וניתוח החוויות והרגשות של הפורשים פרישה מוקדמת מוסכמת )דהיינו, פרישה בהסכמה שבין המעסיק לעובד הפורש(, מתוך ניסיון לזהות את המשמעות שמעניקים אנשים אלה לתהליך הפרישה המוקדמת אותו חוו. שאלת המחקר הינה לפיכך: מה המשמעות אותה מעניקים גמלאים להחלטתם לפרוש מרצון פרישה מוקדמת מעבר לזו הקבועה בחוק - משוק העבודה? 10

22 3. שיטה המחקר בוצע על פי עקרונות שיטת המחקר האיכותנית, בגישה הפנומנולוגית. גישה מחקרית זו מבוססת על תפיסה לפיה כל אדם הוא עולם ומלואו וכי בני אדם הם מורכבים ודינאמיים ולכן לא ניתן למדוד אותם באופן כמותי. שיטה זו מציעה חיפוש אחר "מהות" החוויה. בשיטת מחקר זו החוקר משמש, למעשה, כלי חישה לצורך איסוף נתונים ועצם הבנת המשמעות שניתנת למאורעות השונים בידי האנשים החווים אותם ומשתתפים במחקר, היא למעשה תוצאות המחקר. הגישה הפנומנולוגית במחקר האיכותני גורסת כי יש לשאוף ככל הניתן להיות חסר הנחות מוקדמות בכל הנוגע לתופעה הנחקרת )צבר בן יהושע, 9006(. השיטה גורסת כי שום דבר אינו קיים בעולם בפני עצמו אלא באופן בו האנשים חווים ומפרשים אותו. התפיסה היא כי חוקרים הפועלים על פי השיטה הפנומנולוגית עוסקים ב"תופעה" ההבנה הממשית של היחיד לגבי דברים ומאורעות אמיתיים שמתרחשים וקיימים בעולם, הבנת המשמעות שיש למאורעות בידי האנשים המשתתפים בהם. המשמעות אותה מעניקים האנשים לתופעה בסיסה נעוץ בהקשר החברתי והתרבותי בו הם חיים )שקדי, ; Patton,.)Holstein & Gubrium, 2005; באמצעות הגישה הפנומנולוגית ניתן להתייחס להזדקנות ולזקנה כאל תהליך גמיש ומשתנה הן בהקשר הכללי, החברתי, והן בהקשר האישי הייחודי לכל אדם ואדם ( Henley Adams Price,.)& Hale, המדגם במהלך מחקר זה רואיינו 19 מרואיינים. שיטת הדגימה היא שיטת דגימה תיאורטית )2001 )Patton, והיא נועדה לאתר את המרואיינים שיספקו את השונות המרבית בכל הקשור למשמעויות אותן הם מעניקים לפרישה המוקדמת. המרואיינים נדגמו באופן מכוון ( Purposeful )sampling מקרב גמלאים שפרשו מחברת "בזק" ו"רפאל". שתי החברות היו חברות ממשלתיות שעברו תהליך של הפרטה. חברת בזק הועברה לבעלות פרטית בעוד רפאל, שמוגדרת כחברה ביטחונית, עברה תהליך של שינוי ארגוני. במהלך תהליך ההפרטה הארוך אותו עברו החברות, תהליך שנמשך מספר שנים, הוצעו בחברות מספר פעמים תכניות לפרישה מוקדמת. חברת בזק מאפשרת לפורשים ממנה להמשיך ולהיות חברים במועדוני גמלאים בסניפיה השונים בעוד רפאל מאפשרת לעובדיה להמשיך ולעבוד בהתנדבות בחברה. שיטת הדגימה הייתה דגימה על פי קריטריון, שבה אוכלוסיית המחקר עונה כולה על מספר תנאים הידועים ונקבעים מראש ( Patton, 2001(. התנאים שנקבעו לצורך המחקר הנוכחי הם: גברים, שפרשו בפרישה מוקדמת מרצון מבזק ומרפאל, ואשר טווח השנים שעבר ממועד פרישתם נע בין שלוש שנים לחמש שנים. 11

23 הרציונאל העומד מאחורי תנאי הכללה זה טמון בעובדה כי בפרק זמן זה האדם כבר הספיק "לעכל" את עובדת היותו פנסיונר, יחד עם זאת, הוא טרם הספיק לעבור תהליך של "אידיאליזציה" של הפרישה. באופן זה ניתן להימנע מהטיה בלתי מודעת בתשובות אותם ייתנו המרואיינים 2007(.)Nimrod, 3.2 כלי המחקר איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיון עומק )Indepth( חצי מובנה שכלל שאלות יסוד מובנות ומתוכננות מראש תוך הותרת מקום לשאלות חופשיות על פי קצב וכיוון התנהלות הראיון. הראיון נערך בשיחת פנים אל פנים ידידותית תוך התבססות על יצירת אמון הדדי בין המראיין למרואיין. השיחה הייתה מבוססת על מדריך ראיון )ראו נספח 1( במקביל לשימוש בשאלות פתוחות נוספות וזאת על מנת לאפשר למרואיינים לבטא באופן חופשי ככל האפשר את המשמעות של החוויה. השאלות לא היו מוטות לשום כיוון אך כן כיוונו למטרת הראיון. תפקידו של מדריך הראיון היה להביא רשימה של נושאים בהם יש לגעת במהלך הראיון. יחד עם זאת, בתוך המסגרת אותה מעניק מדריך הראיון, המראיין היה חופשי לשאול שאלות על פי התנהלות השיחה. היתרון העיקרי הטמון בשימוש במדריך הראיון הוא השימוש האופטימאלי בזמן המוקצב לראיון תוך ווידוא כיסוי של כל הנושאים אותם בהם בחר המראיין לגעת. המדריך כלל שאלות מפתח מורחבות tour( )Grand לצד שאלות פחות מורחבות ויותר ספציפיות. השאלות נגעו לכל אחד מתחומי התוכן בראיון במטרה לנסות ולאתר מושגים עיקריים אותם נותנים המרואיינים למשמעות אותה הם מיחסים לפרישה. למשל: "ספר לי כיצד הגעת להחלטה לפרוש" או "האם לתהליך אותו עברה החברה הייתה השפעה על ההחלטה שלך". השאלות במדריך הראיון הורכבו מכמה סוגים: א. שאלות תיאוריות )Descriptive( שמטרתן לתאר אירועים, מקומות ומצבים ובאופן כללי לתת תמונת מצב הנוגעת לעולמו של המרואיין כמו "מהם עיסוקיך העיקריים כיום". ב. שאלות ניגוד )contrast( שתפקידן לנסות ולחדד הבדלים דקים של משמעות אותם מציג המרואיין. למשל: "כיום, לאחר הפרישה, כיצד אתה חש ביחס אליה". ג. שאלות הקשר )Contextual( שנועדו ליצור הבחנה בין רמות שונות של משמעות אצל המרואיין. למשל: "במה התייחסות המשפחה והסביבה הקרובה אליך כיום שונה או דומה מהתייחסות שלהם אליך לפני הפרישה". ד. שאלות טקסומניות )Taxonomic( שמטרתן לחשוף ולהבין את הצורה בה המרואיינים מסווגים את חוויותיהם בתחומים שונים. למשל: "האם חיכית לפרישה? האם רצית לפרוש". 19

24 3.3 הליך המחקר הרצון לערוך את המחקר בקרב גמלאי חברת "בזק" עלה בעקבות פרישתו של אבי בפרישה מוקדמת מחברת בזק. באמצעותו השגתי את הטלפון של עובדת בחברת "בזק", רכזת הגמלאים באזור הצפון. בשלב הראשון בוצעה פניה אל אותה עובדת על מנת לנסות ולקבל רשימה של הפורשים בפרישה מוקדמת מהחברה, בצפון הארץ. לאחר מכן נערכו הראיונות במועדוני גמלאים הממוקמים בצפון הארץ. לאחר קבלת רשימת הפורשים, נדגמו האנשים העונים על תנאי ההכללה. בפני כל אחד ואחד מהמרואיינים אשר נמצאו כמתאימים להיכלל באוכלוסיית המחקר הוצגה שאלת סינון מקדמית זהה: "האם רצית לפרוש בפרישה מוקדמת מחברת בזק מרצונך החופשי?" כאשר התשובה לשאלה זו הייתה חיובית, האדם הוכלל באוכלוסיית המחקר. לאחר איתור המשתתפים במחקר נמסר לכל אחד ואחד מהם מכתב בו הם מאשרים את הסכמתם להשתתף במחקר. למשתתפים הובטחו סודיות ואנונימיות לגבי פרטיהם האישיים. בנוסף, כלל המכתב הסבר על חשיבותו של המחקר, כמו גם הבעת תודה על תרומתם )ראו נספח 9 (.עם כל מרואיין נקבע מקום מפגש נוח ושקט בכדי לאפשר שיחה קולחת ופתוחה ללא הפרעות חיצוניות, עד כמה שניתן. זמן הראיונות היה כשעה וחצי בממוצע לכל ראיון. בהמשך, החלטתי לראיין פורשים בפרישה מוקדמת מ"רפאל". איתור הפורשים הללו נעשה באמצעות פנייה אל נציג וועד העובדים בחברה והוא זה שיצר קשר ראשוני ביני לבין אותם האנשים. תהליך דגימת המרואיינים מ"רפאל" היה, למעשה, זהה לדגימת המרואיינים מ"בזק". הראיונות שנערכו הוקלטו במלואם וכל ראיון תומלל. ניתוח הראיונות נעשה על פי התמלול. 3.4 תקפות ומהימנות היות ומטרת המחקר האיכותני היא להבין ככל הניתן את המשמעות של החוויה הנחקרת, שהיא חוויה אישית ואינדיבידואלית, בדיקת המהימנות והתקפות במחקרים מסוג זה היא שונה מבדיקת מהימנות ותקפות במחקרים כמותניים. איכותו של מחקר איכותני עומדת בראש ובראשונה על עקרון האמינות )Trustworthiness( ועקרון זה מהווה מושג המקביל למושגים של תוקף ומהימנות במחקר כמותני )1985 Guba,.)Lincoln & פולקינגהורן )1989 )Polkinghorne, מציע לחוקר האיכותני לשאול את עצמו חמש שאלות הנוגעות לתקפות ומהימנות: האם החוקר השפיע על התיאור הסופי; האם התמלילים מדויקים; האם ניתן לעבור מהתיאור המבני הכללי לתמלילים ולתוכן המקורי; האם התיאור המבני נכון באופן כללי עבור אותה החוויה גם בסיטואציות אחרות. ככל שתגדל ההסכמה בין החוקר לנחקר בדבר הפרשנות המוצעת לראיון, כך תתחזק אמינותה של הפרשנות. לאור האמור לעיל, השיחות 13

25 עם המרואיינים הוקלטו במלואן, ותומללו. כל שיחה קיבלה התייחסות כטקסט נפרד. ניתוח הראיונות נעשה באמצעות שיטוח ניתוח איכותניות מתוך כוונה להתייחס לכל טקסט בנפרד ולפרשו. ראשית נערך ניתוח מבני של הטקסטים ולאחר זיהוי המבנה של הטקסט נערך ניתוח פרשני ניסיון למצוא תמות )נושאים( עיקריות בכל אחד מהטקסטים. במהלך ניתוח הנתונים נעשה ניסיון לפתח הסברים תיאורטיים העולים מתוך הנתונים תוך שימוש בשאלות היסוד המנחות שהוצגו לעיל. התהליך התבסס, למעשה, על פירוק והרכבה מחדש של הטקסט ולאחר מכן זיהוי של מושגים בסיסיים וצירופם לקבוצות בעלות מכנה משותף. לאחר ביצוע ניתוחי הראיונות, הוחזרו הניתוחים והפרשנויות לידי חלק מהמרואיינים על מנת לבחון האם ניתוח הדברים אכן קיבל את הפרשנות הנכונה. 3.5 אתיקה בעת ביצוע המחקר הושם דגש על שמירת כללי האתיקה המחקריים. האתיקה של מחקר איכותני עוסקת בעקרונות והמידות הצריכים לאפיין את התנהגותו הראויה של החוקר האיכותני. בראש ההנחיות ניצבת ההגנה על זכויות הפרט של הנחקרים. אי לכך, על החוקר לשמור בהקפדה יתרה על עקרונות טובת הנחקר, כבודו ופרטיותו. הנחקר חייב לתת את הסכמתו להשתתפותו במחקר וזאת לאחר שקיבל מידע מלא על המחקר והשלכותיו העתידיות. כמו כן, על החוקר לבקש את הסכמת המרואיינים להקלטת השיחות עמם. הליך ממושך זה, שנועד הלכה למעשה ליצור את יחסי האמון בין החוקר לנחקר, נקרא "הסכמה מדעת" consent(.)informed בנוסף, יש להשתדל ולהימנע מקשר כלשהו עם הנבדקים מעבר לראיון )היכרות מוקדמת, למשל(. מצב שכזה עלול להשפיע על נתוני הראיון )2001.)Wengraf, כל המרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר. לכולם הוסבר הליך הראיון כמו גם מטרת הראיון והצעדים שננקטו על מנת להבטיח את שמירת סודיות הדברים שנאמרו. 4. הממצאים בחלק זה של המחקר אביא את עיקרי הממצאים אשר עלו לאחר תמלול וניתוח ראיונותיהם של הפורשים אשר השתתפו במחקר, והמייצגים את המשמעות אותה מעניקים הפורשים לפרישה המוקדמת. ניתוח הראיונות העלה שלוש תמות-על: פרישה מוקדמת כנקודת מפנה בזהות: הזהות האישית והמקצועית של המרואיינים; טיפולוגיה של צידוקים לפרישה המוקדמת; הפרישה כמבשרת זקנה? 14

26 4.1 פרישה מוקדמת כנקודת מפנה בזהות: הזהות האישית והמקצועית של המרואיינים חלק זה מתאר כיצד תופסים ומתארים המרואיינים את חייהם לפני הפרישה המוקדמת וכיצד הם תופסים את חייהם לאחר הפרישה המוקדמת. אנסה לתאר זאת באמצעות פריטת התפיסה לזהות עצמית אישית כפי שהיא נתפסת בעיני המרואיין לפני ואחרי הפרישה ובמקביל לזהות מקצועית וכיצד היא מקרינה גם על הזהות האישית הזהות העצמית שלי לפני הפרישה כל אדם תופס את עצמו באופן מסוים והמרואיינים במחקר לפנינו אינם שונים מאחרים. את תפיסתם של האנשים את עצמם ניתן להבין מהאופן בו הם מספרים את סיפור חייהם. בחלק זה אנסה לעמוד על האופן בו המרואיין תפס והגדיר את עצמו לפני פרישתו ממקום העבודה. בבואי לבחון את הראיונות מצאתי כי המרואיינים מגדירים את זהותם העצמית דרך מקום עבודתם. כאשר הם מתבקשים, בשאלה הראשונה בראיון לספר על עצמם, לתאר את סיפור חייהם, מרביתם מתארים את הקריירה התעסוקתית שלהם בפרטי פרטים כמו למשל, צביקה, אשר בתשובה לשאלה "ספר לי קצת על עצמך", מביא את הזהות המקצועית שלו: ספר לי קצת על עצמך, על הסיפור חיים שלך עד שפרשת מהעבודה. גיל, מצב משפחתי, ילדים. טוב, אני בן שישים ואחד, נולדתי בברית המועצות, עליתי לארץ. ולמדתי שם. זאת אומרת, אני עליתי בגיל, בשבעים ואחת, בגיל עשרים וחמש בערך והספקתי שם ללמוד בבית ספר מקצועי טכנאי בחשמל, מגמת חשמל. הייתי, עליתי לארץ בשבעים ו..., בהתחלת שבעים ואחת. הייתי בקיבוץ שנה כמעט, אחר כך הייתי בצי הסוחר, הייתי ימאי, בתור קצין חשמל באוניות. אחר כך אני, התחילה מלחמת יום הכיפורים, אני בדיוק הייתי בחופשה. אז אני כבר עשיתי טירונות לפני זה, הייתי כבר בצבא מן שלב ב' כזה. אז מצאתי את הגדוד שלי והייתי במלחמה. ואחרי המלחמה כבר לא חזרתי לים. אחרי המלחמה כבר לא חזרתי לים כי אז כבר פגשתי את אשתי והתחתנו והיא כבר לא רצתה שאני, לא נתנה לי בעצם. אני מאוד רציתי לחזור כי מבחינה כספית זה הרבה יותר טוב ממה ש... להתחיל ככה. רציתי לדחות כמה שנים כדי לעמוד על הרגליים כי לא היה לנו 51

27 עזרה או משהו כזה. לא היה לנו עזרה מההורים. אנחנו היינו לבד. ואז אני הלכתי לעבוד אז במשרד התקשורת כי הייתה מודעה בעיתון והלכתי לעבוד בינתיים. כי רציתי בחברת חשמל ואי אפשר היה להתקבל שם. התחלתי לעבוד ולאט לאט משכו אותי שמה. הוסיפו לי פה ושם וזה. הם רצו מאוד שאני אשאר ואני בסוף נשארתי וזהו. עד הפרישה. או אורי, אשר בתשובה לאותה שאלה ממש מתמצת את סיפור חייו בחמש שורות שגם הן, רובן ככולן, עוסקות בקריירה התעסוקתית שלו: למדתי בבית ספר מקצועי, אחר כך הייתי קצת בקבע ואחר כך עברתי למכון שלוש. למדתי טכנאי מכשור ובקרה ומשישים ושמונה הייתי במכון שלוש. שלושים וחמש שנה. אחרי שלושים וחמש שנה פרשתי. ניסיון לתקוף שאלה זו מזווית אחרת, באמצעות השאלה "איך נראה סדר היום שלך לפני הפרישה", גם הוא אינו מצליח להפיק היבטים אחרים של זהותם. שוב, התשובות המתקבלות עוסקות בעיקר במחויבות למקום העבודה. כך למשל יוסי: זה תלוי באיזה שנים. כי זה היה, כל עוד היינו צעירים אז, ואשתי הייתה בקבע, ואני הייתי מגיע מוקדם הביתה. היא הייתה, גם כן, כמו הבת מטורפת על הצבא הזה. ומי שניהל את הבית זה הייתי אני. כל הדברים. מאז שהיא פרשה, היא בעצם די עזבה אותי שאני אוכל להתקדם ברפאל. כי עד אז אפילו לא ניסיתי, הייתי מוגבל. הייתי צריך בשעה מסוימת להגיע הביתה, לקחת את הילדים, לטפל בהם. ואחרי שהיא פרשה, אני בעצם בהתחלה עוד הייתי עובד בלי יותר מידי שעות נוספות, בלי שום דבר. ואחרי זה, לקראת, לקראת הפרישה, איזה ארבע או חמש שנים, הייתי עובד עד שעות מאוד מאוחרות כמעט כל יום. יש שם הסעות, היו הסעות, גם היום כנראה שיש. לא, לא. משעה, יש שם בחמש, בארבע חמישים, בשש חמישים, בשמונה חמישים ובעשר חמישים גם כן. הסעות שהגיעו עד הבית. אז הייתי נשאר עד ה.. עד הסוף. ובעצם בעשר חמישים זה היו מוניות. אז הייתי נשאר, המון הייתי נשאר בעבודה. לא בגלל בריחה מהבית אלא בגלל שהייתה הרבה עבודה שנאלצתי לעשות. ניסיון נוסף באמצעות השאלה: "אז והיום, איך היית מגדיר את עצמך כאדם" גם הוא מביא לאותן תוצאות. מוטי מספר: תראי, אם אני מבחינת העבודה למשל, כאילו הרבה אנשים היו צריכים אותי. הייתי יותר חשוב להם. עכשיו האנשים האלה כבר לא צריכים אותי אז אני 51

28 בשבילם כאילו, אני מדבר בעיקר נגיד על המינויים. יצחק אינו שונה בתשובתו: אני אדם הרבה יותר רגוע, קודם כל אני... האופי שלי קצת השתנה מאז. כל הדרך מחשבה שלי השתנתה. כמו שאמרתי לך, העבודה שלי הייתה כל הזמן בלחץ. עכשיו אני לוקח הכל באיזי. ניתן להבחין כי כל ניסיון לדלות מהמרואיינים פרטים לגבי תפיסתם את עצמם עולה בתוהו. הם אמנם מנדבים פרטים אישיים על משפחתם, אורח חייהם לפני הפרישה וכדומה אך באופן לאקוני לחלוטין. מבלי לשים לב, כולם חוזרים אל אותו הנושא: מקום העבודה, הקריירה זהות מקצועית וכיצד היא מקרינה על הזהות העצמית ראינו כי המרואיינים, מבלי משים, מתארים את עצמם דרך עבודתם. ניתן אם כן לומר כי הזהות המקצועית היא גורם משמעותי ביותר בחיי המרואיינים גם לאחר שעברו מספר שנים ממועד פרישתם וכי היא היוותה גורם משמעותי בחיי המרואיינים עוד בתקופה בה היו חלק משוק העבודה. כל אחד מהמרואיינים תיאר בהרחבה את היסטוריית התעסוקה שלו במקום העבודה. ניתן לחוש כי הם מספרים סיפור שלם. הנה סיפורו של יצחק: מה היה טוב בעבודה שלי? זה היה גם תחביב שלי וגם מקצוע. אני מאוד אהבתי את העבודה. עכשיו את יודעת, בזק עשו שינויים במבנה הארגוני. כל המערכות השתבשו, הביאו חברות ייעוץ חיצוניות שהתחילו לפרק את בזק לגורמים. עכשיו בזק בכלל קטסטרופה, אף אחד לא רוצה לעבוד בבזק. אז זהו, זה אחד הסיבות. הסיבות ה... זה, אני חשבתי אולי לפתוח בקריירה שנייה, ללמוד משהו, ואנחנו היה לנו, אני בערך בגיל, בסביבות גיל את יודעת, בזק יש בה 73 מקצועות שונים אם את לא יודעת. אני אחרי 04 שנה בבזק עשיתי הסבה מקצועית, שיניתי לגמרי ב 584 מעלות את המקצוע שלי בבזק. ואני אוהב ללמוד, אני בן אדם שאוהב ללמוד. עשיתי המון קורסים בבזק. ואת יודעת, יש אנשים שהם ראשים קטנים ויש אנשים שהם ראשים גדולים. אני, בכל דבר שאני עושה בחיים אני אוהב להיות ראש גדול. אז אני בבזק התעניינתי בכל מיני תחומים וכשראיתי שבבזק המקצוע שהייתי בו הוא מתחיל לאט לאט להתחסל. למה הוא התחסל? בגלל החידושים הטכנולוגיים. בהתחלה בזק עבדו על חוטי נחושת ועברו לסיבים אופטיים וכל הדברים האלה. אז המקצוע שלי המקורי אני 53

29 הייתי איש כבלים, זה נקרא רשת, זה התחום הרחב זה נקרא רשת. בסביבות גיל 04 עברתי לעבוד בשירות לקוחות. זה טכנאי תיקונים והתקנות וגם... יצחק מתאר למעשה את תחומי התעניינותו באמצעות האפשרויות אותן פתח לפניו הארגון אפשרויות של לימוד מקצוע חדש אותן הוא יכול לממש בזכות היותו ראש גדול ואוהב ללמוד. אפשרויות של שינוי דראסטי של תחום העיסוק בעקבות התעניינותו הרבה בכל מיני תחומים. למעשה, קשה להגדיר מה גרם למה התפתחותו של יצחק במקום עבודתו בגלל היותו "ראש גדול" או רצונו ושאיפתו ללמוד כמה שיותר בגלל ההבנה כי הטכנולוגיה מתחדשת חדשות לבקרים. באופן זהה אך מתחום אחר מספר יוסי: טוב, אני הנדסאי מכונות, עבדתי שלושים ואחת שנה ברפאל. נהניתי מרוב הזמן. אני מרגיש שתרמתי הרבה לרפאל ובעצם למדינה. בזמנו, כשאני הגעתי לרפאל, עדיין חשבו על, נגיד הגנה, שמירה על חיילים וכל מה שקשור לאנשים שנמצאים בצבא וכולי. במשך השנים רפאל ירדה מהדבר הזה והפכה להיות לעסק מסחרי שמוכר למדינות בחו"ל, כולל מדינות אויבות. כן! דברים שלא מצאו חן בעיני כל כך אבל זה היה מקום העבודה והפרנסה שלי אז המשכתי לעבוד שם. כלומר, לא ניתן לדעת מה קדם למה. יוסי מספר כי נהנה במרבית זמנו במקום העבודה. הוא חש שהוא תורם הן מבחינה מקצועית והן מבחינה פטריוטית. משהשתנה אופי החברה, חל דיסוננס בין אישיותו הפטריוטית של יוסי לבין זהותו המקצועית. יחד עם זאת הזהות המקצועית גוברת ומכיוון וזהו מקום העבודה שלו הוא ממשיך לעבוד בו זהות עצמית לאחר הפרישה בתת סעיף זה, ביקשתי לבחון האם קיים שינוי באופן בו תפסו את עצמם המרואיינים לפני ואחרי הפרישה. הממצא העיקרי הוא כי לא משנה מה עושים הפורשים משפחה, התנדבות, תחביבים היחס הוא כאל עבודה. יוסי, למשל, מספר כי: מה הרגשת בתקופה הראשונה אחרי הפרישה? מה עברת בתקופה הזאת? קודם כל, דבר ראשון באותה תקופה, חודש אחרי זה, נולדו לבת שלי תאומים. ואז, היא גרה בהוד השרון, ואז עברתי עם אשתי בעצם לגור שם, חוץ מימי שישי שבת. שישי שבת אנחנו לקחנו לעצמנו חופש. אבל חמישה חודשים בעצם היינו שם עם הנכדים. מרצונכם? 18

30 מרצוננו מכיוון ש..., גם מרצוננו מכיוון שהיא הייתה צריכה עזרה. תאומים זה די קשה. והיא עבדה. היא בקבע. ובעצם אחרי זה היא הלכה ללמוד. בתקופה הזאת היא למדה. בדיוק הייתה תקופה שהיא למדה וגם כן, אי אפשר לטפל בתאומים וגם להיות באוניברסיטה. ובעלה עובד, מישהו צריך להיות בבית עם התאומים האלה. אז ישבנו חמישה חודשים שם. ומאז אנחנו מידי פעם עוזרים. ועדיין, גם כאן יש תחושה כי היחס הוא כאל מקום עבודה. הוא מחליף מקום עבודה אחד באחר. בסופי שבוע הוא "לקח לעצמו חופש". הוא מנסה להצדיק את כך שהוא "עובד" בלהיות סבא: הבת הייתה צריכה עזרה, הוא רצה לעזור לה, תאומים זה לא דבר פשוט, הבת עבדה, הבת למדה, הבעל עובד. יצחק מספר על הפעילות ההתנדבותית שלו, אליה הוא מתייחס כאל עבודה: סדר יום שלך? קם בשש ורבע ו... שותה קפה עם השותפה שלי, עושה, אני אדם מאוד מסודר, אני אוהב לסדר את הבית, ואחרי כן אני יוצא להתנדבויות שלי. אה, רואה טלוויזיה בבוקר עד 8 שמונה וחצי ואחרי זה יוצא להתנדבות שלי,מתחיל בתשע שם. עד מתי? עד 5. הם עוב... אנחנו עובדים שם שלושה ימים מתשע עד אחד וביום רביעי עובדים גם אחרי הצהריים. אבל אני לעיתים רחוקות הולך גם אחרי הצהריים. גם יוסי מתייחס להתנדבות שלו כאל מקום עבודה. דהיינו המרואיינים תופסים עצמם עדיין כעובדים, למרות שהם מצהירים שהם לא תלויים באף אחד, אדון לעצמם וכדומה, כפי שמתאר זאת מוטי: חלו שינויים בחייך בעקבות הפרישה? לא הייתי אומר. אם זה פשוט עכשיו אני כאילו יותר... יותר בוס לעצמי מה שנקרא. אם אני רוצה, מחר אני הולך לעבוד. אם אני לא רוצה - אני לא הולך. כאילו אין לי, אין לי מישהו שיגיד לי אתה חייב להגיע לעבודה ו... ולבוא. פה, בקטע הזה, אני מחליט. אני רוצה ללכת לעבוד, אני לא רוצה. ואת השעות אני בוחר לעצמי גם. כאילו, אני בוס לעצמי. 51

31 4.2 טיפולוגיה של צידוקים לפרישה הפרישה המוקדמת במבט פנימה "מבט פנימה" תחושותיהם הפנימיות של הפורשים, רצונות ומאוויים שהיו או שיש להם כמו גם דברים שליליים שגרמו להם לפרוש. "מבט החוצה" השפעות שיש לסביבה בה פועלים ופעלו הפורשים על ההחלטות אותם הם מקבלים. בפרק זה אנסה להציג את הסוגיות הללו ולפרוט אותן למרכיבים ולתת-נושאים. חלק זה עוסק בתחושות אותן חשו וחשים הפורשים המרואיינים. הוא מדבר על רצונות שהיו להם לפני הפרישה, על חלומות ועל תחושות אישיות הן טובות והן פחות טובות אותן חשו המרואיינים בשלב לפני שהחליטו לפרוש. באופן כללי ניתן לומר כי חלק זה הוא החלק ה"סובייקטיבי" של הפורש. הוא מדבר על הדברים האישיים ביותר המתרחשים בנפשו ובמוחו של הפורש. עם דברים אלה הוא קם בבוקר לעבודה ואיתם הוא הלך לישון בלילה. מובן שהם גם ליוו אותו במשך כל היום בעבודתו ומחוצה לה. גם חלק זה בחרתי לפצל הטוב והיפה אל מול הרע והמכוער. או במילים אחרות: מה שהמרואיינים רוצים שיהיה )עתיד( אל מול מה שהיה למרואיינים )עבר(. באופן טכני יותר ניתן לכנות את המשמעויות המובאות בחלק זה של פרק הממצאים כגורמי "משיכה" factors(.)pull גורמים אלו מושכים את העובד החוצה אל מחוץ לעולם העבודה וגורמים לפרישה להיראות כצעד אטרקטיבי היופי שבפרישה המוקדמת בחלק זה אביא את המשמעויות החיוביות החלומות, השאיפות והרצונות לעתיד אותן הזכירו המרואיינים. 90

32 הגשמת חלום רבים מהפורשים איתם דיברתי ואותם ראיינתי דיברו על הפרישה המוקדמת כעל הגשמת חלום שנשאו בליבם לאורך זמן. ברגע בו היה ביכולתם להגשים חלום זה, הם מיהרו ועשו זאת. כך למשל מתאר זאת יצחק: עבדתי בבזק 71 שנה וזה המקום הראשון והאחרון שעבדתי בו בחיים מהצבא ועד הפרישה. פרשתי בגיל 11 בדיוק לפני 0 שנים וקצת בדצמבר 0447 מיוזמתי ומרצוני החופשי כי הסיבות לפרישה: א. אני בגיל 1027 התחלתי לחלום על פרישה בגיל 11. ברוח דומה ובמילים כמעט זהות מתאר זאת ניסים. לעומת יצחק, שמדבר אך ורק על החלום והגשמתו, ניסים שם את הדגש על הגשמת החלומות לצד היכולת להסתדר מבחינה כלכלית : אחרים, בשום תנאי לא היה מתאים להם. אבל לי, כל זה, אמרתי גם לכם. צריכים להסתכל לפעמים על החצי כוס הריקה. כן? אתם פורשים לא עם פנסיה מלאה. אתם מסתכלים על מה שחסר לכם. תסתכלו על מה שיש לכם. אתם עדיין בגיל שאתם יכולים להסתדר. תעשו אולי דברים שחלמתם ולא יכולתם. יש לכם עכשיו הזדמנות. ככה אני ראיתי את עצמי. אני ראיתי את החלק יחסית המלא. אמרתי,OK יש לי את הבסיס הקטן, אני אשלים את החסר. אני אקח את הזמן ובסוף אני אעשה את זה. אז על זאת, על זאת, אני לא הצטערתי אז, אני לא מצטער עכשיו אני מאמין שעשיתי את הצעד הנכון. כלומר, לצד החלומות שיש למרואיינים, עדיין הם אינם קופצים היישר קדימה, הם שוקלים היטב את צעדיהם ובוחנים האם יוכלו להסתדר מבחינה כלכלית הגשמת החלום תופסת את מקומה לאחר הרווחה הכלכלית פרק חדש בחיים משמעות נוספת שעלתה מתוך דברי המרואיינים היא יכולתם והאפשרות שניתנה לפורשים בפרישה מוקדמת בכלל ולהם בפרט לפתוח פרק חדש בחיים. רבים מהמרואיינים מספרים כי עוד במהלך תקופת עבודתם השתעשעו ברעיון של התחלה בקריירה נוספת. הם מכנים פרק זה בשמות שונים: פרק ב', קריירה שנייה, פרק חדש או כיוון אחר. כך למשל מתאר זאת מוטי במספר מקרים במהלך הראיון איתו: 91

33 מה זה היה בשבילך המשמעות שפרשת לפני הזמן? לפני גיל שישים וחמש? תראי, זה כשלעצמו, אני לא פעם אומר, אפילו שכאילו, כאילו הכריחו אותי לפרוש אז זה כשלעצמו שבנאדם פורש בגיל חמישים וחמש, אם תסתכלי עלי, או שיש כאלה שפרשו בגיל חמישים, זה כשלעצמו הייתי אומר מתנה. מתנה? כן. עזבי עכשיו את המצב הכלכלי ואת הנושא הכלכלי וזה. אבל זה שבנאדם פורש בגיל כזה, זה לכשעצמו ממש מתנה, שהעובד יוצא בגיל כזה איך אומרים? על הרגליים ויש לו אופציות לפתוח דף חדש בחיים. וככה גם אתה מתייחס לזה? לפרישה מוקדמת? כן, כן. את יודעת, יש לי לא מעט חברים, לא מבזק אמנם, ועובדים במפעל או באותה עבודה כבר שלושים ארבעים שנה. מתים לצאת. ושמה אין פרישה, מחכים לגיל שישים ושבע. והם כאילו מתחננים.יותר מזה, הם אפילו עושים בעיות כדי שיפטרו אותם, ולא מפטרים. אז בגלל זה אני... אני לא פעם אומר, אפילו לעובדי בזק, שזה שבבזק מפרישים אנשים צעירים, זה לכשלעצמו צ'ופר לא קטן לעובד. בכל זאת, יש עוד חיים אחרי בזק, ופותחים דף חדש ואיך אומרים? ונהנים. היום, אחרי שפרשת, כשאתה משווה בין מה שחשבת שיהיה לבין מה שקורה תכל'ס בשטח, איך אתה מרגיש? זה כמו, זה כמו שחלמת? כמו שחשבת? האמת היא שדברים לפעמים הולכים לכיוונים שבנאדם לא, לא מצפה להם. מבינה? יוצאת לחופש, אמנם, חודש, חודשיים, שלוש. פתאום מציעים לך איזו עבודה מסוימת, אתה הולך לעבוד ואז, כאילו, יש לך המשך של העבודה. אז זהו. כאילו הזמן שהיה פנוי, הוא שוב פעם התמלא בשעות של עבודה. וככה דמיינת את החיים שלך אחרי שתפרוש? האמת היא שדברים זורמים למקומות שכאילו לא חשבתי עליהם. אבל יש נסיבות וכל מיני שנמשכים לשמה. סתם דוגמא, למשל פתאום צריכים לקבל איזה פרויקט. אז הוא... הייתי עובד על מיניבוס בהסעות. אומר לי בוא יש לי איזה פרויקט, יהיה לי, תעבוד אצלי איזה מחסנאי קטן. את מבינה? זאת אומרת, אני לא, לא ציפיתי לזה אבל זה לאט לאט נכנס למסלול של העבודה שלי של המחסן. אני עכשיו בוס לעצמי שם. כלומר הפכו אותי למנהל. 00

34 אני רוצה ללכת, לא הולך. זאת אומרת אין לי שום התחייבות. מוטי משווה את הזכות שנפלה לידיו עם תנאי עבודתם של חבריו, שאינם יכולים לפרוש בפרישה מוקדמת, והדבר גורם לו להיות עוד יותר שלם עם החלטתו לפרוש בפרישה מוקדמת. לא משנה אם הוא עובד במקום עבודה חדש או שלא עצם היכולת לבחור האם לפרוש או לא לפרוש בפרישה מוקדמת, היא היא בעיניו העיקר. לאחר שפרש יכול לעשות כרצונו. נסים מתאר אף הוא את הפרק החדש בחייו במשפטים רבים השזורים לאורך הראיון עימו. הוא מתייחס לפרק החדש בחייו במילים הבאות: אני, מבחינת הגיל, השתייכתי לקבוצה אלף שלה נקבע מועד פרישה תאריך מסוים לכל אחד ואחד שזה גיל, כן? כשהגענו לגיל ארבעים ושמונה, בעצם, הייתי אמור או לפרוש מרצון או שהיא הייתה מודיעה לי נגמר הסיפור, לך הביתה. כמובן שאני עברתי את הארבעים ושמונה ומבחינת רפאל הם רצו שאני אמשיך לעבוד כן? ולי זה התאים למרות שכבר בתשעים ושש אני חשבתי מה אני אעשה הלאה וכבר היו לי תוכניות קדימה. וזה התאים לי מכל ההיבטים. אז אני המשכתי, כלומר מעבר לתקופה שאני הייתי צריך לפרוש. משכתי, משכתי, משכתי למרות שנראה לי שבמועד כלשהו אני אפרוש. והתנאי בעצם היה, הבסיסי, אנחנו קוראים לזה שישים שישים. זאת אומרת היה אפשר להגיד לי לפרוש תוך שישים יום או שאני מודיע בעצמי "חברים, תוך שישים יום אני פורש". נחזור אחורה, ברגע שנחתמו ההסכמים בתשעים ושש, אז היו כאלה שכעסו ורצו ולא רצו ואני אמרתי לעצמי בעצם זו ההזדמנות להתחיל במשהו אחר. כי הדברים ניחתו עלינו, כן? טוב או לא טוב אין מה לעשות, זה המצב הקיים. נפרוש עם הפנסיה היחסית שתגיע לי, כן? ועם זה נמשיך הלאה למקומות אחרים. ושאלתי,OK מה אני אעשה? ללכת להמשיך עם אותה עבודה במקום אחר, אז בעצם מה אני מרוויח? הבנתי מתאים לי לעשות איזשהו שינוי, כן? להישאר בסביבה אבל לעסוק בדברים אחרים. אז אמרתי מתאים לי להתחיל לעסוק בהדרכה. של מה? אבטחת איכות. כי זה מה שעשיתי ברפאל בעצם משנת שמונים וארבע עד אותו יום. אז קודם כל פתחתי עסק עצמאי לבד. עוסק מורשה ותיק מס הכנסה והכל כדי לעסוק בהדרכות. ונקרה ההזדמנות בידי, חבר טוב שהיה גם הבוס שלי ברפאל, היה בשנת שבתון באיזשהו מקום ואשתו מנהלת מכללה בעכו. 07